קו-סמוי ינואר 2022 חלק א’

את הפוסט הזה אני כותבת ברגשות מעורבים, גם הפעם ההחלטה הייתה ספונטנית, נופש קצרצר של סופ”ש לפני שחוזרים לשגרת הלימודים והעבודה.

הפעם ציפתה לנו אכזבה ולקח לי יום שלם להבין למה אני כל כך מאוכזבת. הרי הנוף לא השתנה ויש יותר בתי עסק פתוחים, יותר אנשים בחופים, המלון שלנו בתפוסה כמעט מלאה אבל הפעם הרוב זרים, תיירות חוץ. אתמול בערב, בנסיעה מהמעבורת אל המלון עברנו דרך אזורים שונים, ראינו ברים פתוחים, אנשים יושבים סביב שולחנות, מוסיקה, דוכנים, שוק לילה ליד הקניון (כמובן שלא כמו לפני שנתיים אבל שינוי מהותי בהשוואה לשנה שעברה).

אז מה השתנה? 

קו-סמוי תמיד הייתה יקרה בהשוואה ליעדים אחרים אך גם מפנקת יותר, אלא שהפעם המחירים יותר גבוהים ללא כל הצדקה וזה מורגש מאוד במיוחד אחרי הטיול שלנו לצפון תאילנד, שם ממש זול.

בסמוי העונה עוד קצת מתעכבת והים גלי, המים מלוכלכים ולא מזמינים, החוף עמוס בחלקי עץ וזבל שנסחף מהים.

הבנים שלי הספיקו להנות מנוף של תיירות מבוגרות (הגיל השלישי) מאירופה משתזפות טופלס, בעלי והבן הגדול קיבלו הצעות זימה מליידי בוי בזמן שחיפשו 7/11 פתוח והחנויות וגם המלונות שעמדו ריקים בשנתיים האחרונות החלו להתפרק ולהתפורר. למרות שיש חלוצי תיירות, עדיין בולט כמה האי מוזנח ולא מזמין וזה בדיוק מה שגורם לי לתחושת אכזבה ועצב. 

פורסם על ידי אליה וינברג

על חיי בתאילנד | מטיילת עם מצלמה וסיפור

2 תגובות בנושא “קו-סמוי ינואר 2022 חלק א’

השאר תגובה