ביום שישי נאלצתי לטוס לבנגקוק עם המתבגרים. אבל כמו תמיד, אם יש ביזנס אז יהיה גם פלז’ר!
לקחנו טיסת בוקר מוקדמת מפוקט כדי להספיק מספר דברים לפני הפגישה שנקבעה לנו. אחרי חיפוש קצר בגוגל, סגרתי לנו נהג שילווה אותנו לאורך כל היום. כמובן שאפשר להתנייד גם במטרו, מוניות או טוקטוקים אבל לא רציתי להפוך את היום הקצר הזה לתיזוז בין תחנות או בלחץ של להתמקח על המחיר בכל נסיעה או חס וחלילה אם פתאום אני לא מוצאת מונית.
תכנון קצר בעזרת אפליקציית מפות של גוגל וחיפוש אחר מקומות מעניינים עבור כולנו באזור בו נשהה והנה, יש לי מסלול לטיול קליל שכולל הנאה, אוכל ומנוחה.
בואו נתחיל:
מקדש השחר (וואט ארון)
את הבוקר התחלנו בוואט ארון (וואט = מקדש, ארון = האל ההינדי של השחר) שממוקם על גדות הנהר צאו פראייה. ציינתי בעבר שאני לא חובבת מקדשים, אבל אני כן חובבת היסטוריה ועיצובים מעניינים/ אותנטיים, לכן יש לי רשימה של 20-30 מקדשים מיוחדים ויפים ברחבי תאילנד ששמתי למטרה לבקר בהם.
חזרה לוואט ארון, המקדש נבנה עוד בתקופת איוטאיה, בכפר קטן ושמו באן מאקוק – כפר הזיתים והמקדש נקרא וואט מאקוק. באותה תקופה השטח היה שייך למלך טאקסין שבהמשך איחד את הממלכה הסיאמית אחרי נפילת איוטאיה. המבנה של המקדש מושפע מהתרבות הקמרית והוא מקושט עם פיסות פורצלן שנלקח מאוניות סיניות. עם השנים שמו של המקדש שונה לוואט ארון- מקדש השחר. מעבר ליופי העיצובי של המקדש, הנוף מהמרפסת לנהר צאו פראיה ולארמון המלך ממש מרהיב.
הכניסה למקדש עולה 100 בהט לזרים (למקומיים חינם).
שייט בנהר צאו פראייה
מחוץ למקדש יש טיילת נחמדה בה אפשר לשכור בגדים תאילנדים מסורתיים ולהצטלם ברחבת המקדש או לצאת לשייט באחת הסירות על הנהר. יש סירות לונגטייל ויש גם קאטאמרנים. עם הסירות האלו אפשר להגיע לתחנות שונות לאורך הנהר ולטייל באזור. אני לא חובבת הפלגות לכן אחרי שייט קצרצר המשכנו לסידורים.
הצעות לטיול באזור
ארמון המלך- האטרקציה הכי מוכרת בבנגקוק. גילוי נאות, אף פעם לא ביקרתי בו, כי הבנתי שהוא עמוס מבקרים וגם מחיר הכניסה די יקר, 500 בהט נכון להיום.
רחוב קאו סאן- לא צריך להכביר במילים על רחוב התרמילאים הכי מוכר בעולם. בשעות היום הרחוב די שקט, אפשר לטייל בין החנויות או לאכול באחד המסעדות.
מקדשים- באזור יש די הרבה מקדשים מוכרים ויפים, למשל וואט פו, וואט פרא קאהו ועוד.
קניון אייקון סיאם
אחרי שסיימנו את הסידורים לשמם הגענו לבנגקוק, המשכנו לאייקון סיאם.
הקניון נפתח קצת לפני הקורונה ונחשב לאחד המפוארים באסיה. מה שמיוחד בקניון זאת קומת האוכל, מעוצבת בסגנון תאילנדי ומחולקת לאזורים לפי המטבח המקומי. זה נראה בדיוק כמו שוק מקומי רק נקי, מעוצב היטב, מקורר ומקורה. הילדים התלהבו לראות איך מכינים באבל תה (תה בועות) בקומקום חרס ענקי בו מתבשל התה לאיטו. הסתובבנו קצת בין הדוכנים, קנינו מזכרות לאחיות שנשארו בבית והמשכנו למסעדה בה כל התפריט מבוסס על עופות חופש (שנגזל מהם קצת לפני השחיטה). לצערי אני לא זוכרת את שם המסעדה אבל היא ממוקמת בקומת האוכל. קינחנו בבאבל תה לילדים, קפה בשבילי וקרואסונים מטריפים בגרסה יפנית. למאפייה קוראים Mikazuki מומלץ במיוחד קרואסון תות פנה קוטה – טעים ברמות.
מוזיאון חיל האוויר National Aviation Museum of the Royal Thai Air Force
כשחיפשתי עוד נקודת עצירה למסלול הטיול, משהו שיהיה קרוב לשדה התעופה, נתקלתי במוזיאון המטוסים בבסיס צבאי. לא היו לי יותר מידי ציפיות, אבל פורסם שהכניסה לא עולה כסף והמטוסים אמיתיים, אז החלטתי לעצור גם שם בדרך לשדה. במקום עשרות מטוסים, בכל מיני גדלים, עם שילוט ברור בתאית ואנגלית. המטוסים פזורים גם בחוץ, גם בהנגארים ענקיים וגם במבנה ממוזג. רוב המטוסים במצב מצוין, לאחד או שניים אפשר להיכנס פנימה ובאופן כללי, המתבגרים שלי התלהבו מאוד.
לא הייתי נוסעת לשם במיוחד, אבל אם יש לכם טיסה משדה התעופה דון מואנג ויש זמן פנוי, תלכו לראות. ממש נחמד
המוזיאון ממוקם במרחק של 20 דקות נסיעה מהשדה, הכניסה לא עולה כסף והמקום נסגר ב 15:30
בזה סיימנו את הטיול שלנו בבנגקוק. יום עם נהג פרטי עלה 3000 בהט, כולל הכל. אני בחרתי את המסלול שרציתי, שלחתי לנהג כדי שיידע מה אני מתכננת. היה מאוד נוח ולכן ממליצה בחום.
*תעקבו אחרי הסטוריז באנסטגרם לעוד סרטונים ותמונות מהטיול 