הסודות של מחוז פאנג נגה – קו פאניי

נראה שמאז שילדיי מתאמנים בכדורגל, כל הבית נסוב סביב המשחק. היציאה לתחרויות, המגרש שהשתלט על החצר, הנעליים שמפוזרות בכל מקום וכמובן סיפורי הגבורה אחרי כל אימון, הילדים יודעים שהמשחק פחות מעניין אותי ולכן הופתעו כששאלתי: רוצים לשחק כדורגל על המים?

אבל לפני שאספר על המגרש הצף, אחזור 200 שנה אחורה עת יצאו שלוש משפחות צועני ים מחופי אינדונזיה במטרה למצוא אזור דייג טוב יותר ושטח להתיישב בו. לפני ההפלגה הם סיכמו שהמשפחה שתמצא מקום אידיאלי להתמקם בו, תניף דגל בחלקו הכי גבוה כך ששאר המשפחות ידעו ויצטרפו גם כן.

טו באבו (Toh Baboo) ומשפחתו סרקו את סלעי הענק בלשונות מפרץ פאנג נגה ומצאו אי אחד אשר בו יש פיסת אדמה בזמן השפל, הניפו את הדגל במקום הכי גבוה ולכן שם הכפר הוא koh Panyi  האי של הדגל.

לפי החוק בממלכה באותה התקופה, זרים לא יכלו לבנות על אדמת תאילנד, לכן כל המבנים בכפר חוץ מהמסגד, בנויים על המים.

בכפר חיים כיום כ 360 משפחות, באי יש בית ספר, סניף דואר, מסעדות, חדר כושר ואפילו בונגלו לתיירים המעוניינים להעביר את הלילה באווירה אותנטית.

בחזרה לכדורגל, לראשונה נחשפתי לאי זה דרך סיפור מקסים על ילדי הכפר. בשנת 1986 צפו ילדי הכפר במונדיאל שנערך במקסיקו. כמו מיליוני ילדים ברחבי העולם, ילדי הכפר התאהבו במשחק וההחלטה לבנות מגרש צף יצאה אל הפועל. הילדים החלו שגרת אימונים קשה במטרה להגיע לתחרות במחוז פאנג נגה.

באותה התחרות הם הגיעו למקום מכובד וחשוב מזה צברו אוהדים רבים אשר תמכו, תרמו ועם הזמן המגרש המאולתר הוחלף באחד טוב יותר, האימונים הפכו למקצועיים יותר והקבוצה רשמה ניצחונות רבים עד שבשנת 2011 הפכה הקבוצה של קו פאניי לאחת הטובות בממלכת תאילנד.

את הביקור שלנו והסיפור המלא של קבוצת הכדורגל קו פאניי ניתן לראות בסרטונים בתחתית העמוד.

לפני הטיול שלנו לכפר, דורי ואדם צפו בסרטון וכמובן הראו אותו לחבריהם, חובבי משחק הכדורגל כמוהם. לכן, עד הנסיעה עצמה נשאלתי בכל יום אם חבר נוסף יכול להצטרף לטיול, לבסוף הצטרפו 2 חברים נוספים.

הילדים התייחסו לנסיעה ממש ברצינות, לבשו מדי כדורגל, נעליים סגורות וכמובן לקחו כדור. לאחר דקות קצרות של חששות מהליכה על המגרש הצף, מצאו הילדים שותפים למשחק והחלו לכדרר בביטחון תוך התעלמות מוחלטת שמעבר לקווים מחכה להם ים.

בשבילי היה מאד מרגש להיות במקום עליו ראיתי את הסרטון ולהסתובב בין הבתים של המקומיים כמו במבוך קסום שנלקח מיצירה דמיונית.

באחת הסמטאות פגשתי את הילדים שהלכו לשחק במגרש החדש בחצר בית הספר, זאת אחרי שהעיפו את הכדור 3 פעמים למים והילדים המקומיים החזירו אותו בחתירה מיומנת על קיאק מאולתר.

טיילנו בכפר במשך שעה שעברה לה מהר מידי, בין משחקי כדורגל לשיטוט בין המבנים, מצאנו עצמנו נפעמים מהאי ומאושרים על היום המיוחד במקום המיוחד הזה.

ייתכן וחלק מקוראי הפוסט יזכרו שהם ביקרו באי הזה, כחלק מטיול מאורגן בדרך חזרה מהאי ג’יימס בונד, רוב התיירים מכירים את הכפר מהצד הפחות מעניין, כאשר עושים עצירה קצרה לארוחת צהרים.

קראתי לא מעט תגובות שליליות על כך שהכפר על המים הוא מלכודת תיירים, המון דוכנים לממכר מזכרות וילדים שרודפים אחריך ומבקשים שתרכשו את מרכולתם.

וכן, התושבים של הכפר מתפרנסים מדייג וממכר מזכרות לתיירים, לכן באופן טבעי כשתגיעו לכפר, אתם תהפכו לאטרקציה המושכת את המוכרים, מבוגרים וצעירים כאחד אשר יציעו לכם מגוון מוצרים לקנייה. 200 בהט לצמיד פנינים או סט מגנטים עם נופי מחוז פנג נגה המיוחדים, אלו בהחלט יכולים להיות מזכרת מצוינת לכם ומעט פרנסה לתושבי המקום, לכן תתייחסו גם לזה כחוויה.

אני ממש ממליצה להגיע לכפר עצמאית, בשעות הבוקר, כשקבוצות התיירים עדיין חותרים בקיאקים סביב האי ג’יימס בונד, תטיילו בכפר ברוגע ותנצלו את השקט כדי “להציץ” לחיים הכל כך פשוטים של תושבי המקום. אל תוותרו על ביקור בבית הספר וכמובן תשחקו כדורגל על המים.

מאיפה לקחת סירה?

רציף Surakul במחוז פאנג נגה

כמה עולה סירה?

המחיר תלוי בסוג ומשך הטיול, אנחנו שילמו 1500 בהט על שעה. 

על טיול של 3 שעות כולל קיאקים ועצירה באי ג’יימס בונד ביקשו 3500 בהט.

המחיר לסירה שמכילה עד 10 נוסעים.

זמן ההפלגה?

20 דקות

• תושבי הכפר מוסלמים, לכן חשוב להגיע בלבוש צנוע ולכבד את אורחות המקום

עוד מקומות לראות בדרך?

מומלץ לצפות בזריחה ולאכול ארוחת בוקר בתצפית Samet Nangshe