בחלק הראשון סיפרתי על ההתרשמות שלי מהאי והתחושות שליוו אותי. בחלק ב’ אני רוצה להתמקד בחוויות הטובות של החופשה, בכל זאת מדובר על אחד האיים הנפלאים ביותר בתאילנד, מדינה שידועה באירוח המדהים, האוכל הטעים והטבע עוצר הנשימה.
כמו שכבר ציינתי בחלק א’, את האי אנחנו מכירים היטב, יש מלונות שאנחנו תמיד שמחים לחזור אליהם אבל כשהם יקרים מידי (כמו הפעם) או לא זמינים אני מחפשת אופציות חלופיות מהטעמים שציינתי וגם בכדי לגוון ולהכיר עוד מלונות /אזורים באי.
ההתלבטות הייתה בין סילבר ביץ’ שנחשב לאחד היפים באי ל-צ’אוונג שאנחנו מאוד אוהבים.
באחד הפוסטים כבר ציינתי שחלק גדול מהמלונות בסמוי לא מציעים ארוחות בוקר. כשאנחנו לוקחים דירה או וילה עם מטבחון אז זה פחות חשוב לנו, אבל הפעם בחרנו לשהות בבונגלו וזה דורש ארוחת בוקר מסודרת, לכן סילבר ביץ’ ירד מהפרק.
חזרנו לצ’אוונג, אזור שהרבה זרים תושבי האי מגדירים כפחות טוב ועם זאת אני חושבת שהוא מצוין לחופשה. רצועת חוף יפה (בעונה), מגוון מסעדות בחוף, קרבה לקניון, חנויות ומגוון רחב של מסעדות שונות וכמובן ריזורטים בטווח מחירים שמתאים לכל כיס. לשומרי המסורת שבינינו גם תהיה חשובה הקרבה לבית חב”ד שנמצא באזור זה.
הפעם בחרתי בריזורט שנמצא במרחק של 5 דקות הליכה מהקניון. אני בטוחה שבימים הטובים זה היה ריזורט מצוין ומפנק מאוד עם זאת כנראה בגלל הקורונה והעובדה שהמלון לא היה מאוכלס לאורך תקופה ארוכה, פגעו ביעילות השירות. שטח המלון ענק וטובע בצמחייה, לא בכדי המקום נקרא Chaweng Garden Resort במקום יש 3 בריכות שחייה, מדשאה יפה למשחקי כדור, מיטות נוח על החוף תחת סכך טבעי של עצים שנותנים צל, מוסיקה, עמדת עיסויים באוויר הפתוח ובערב שולחנות על החוף וגריל גדול, כמו בתקופות הטובות, כשהיה אפשר לצאת לטיול ערב על החוף ולבחור את המסעדה לפי מגוון הדגים והבשרים שמוצעים ללקוחות על מצע קרח. פגשנו את בעלת המקום, אישה מבוגרת, שכל הזמן נמצאת בשטח ומשגיחה שהכל נקי ומסודר, מאוד נחמדה וכמו סבתא אמיתית רגישה לילדים של האורחים.
אז למה קשה לי להמליץ על המקום בפה מלא?
התחושה היא שהמקום עדיין נמצא בתרדמת ועובד בחצי הילוך. מצד שני אני בטוחה שאם הים היה שקט והחוף נקי אז היינו פחות שמים לב לחסרונות ומתמקדים יותר ביתרונות.
יתרון נוסף במיקום של המלון הוא הקרבה לשדה התעופה והעובדה שהמסלול כנראה נמצא בקו אחד עם המלון מכיוון שהמטוסים (הבודדים שטסו) עברו מעלינו ונתנו לי אפשרות להוסיף עוד תמונות לאוסף.
למרות שבחרנו בסוף בצ’אוונג עדיין רציתי לבקר גם בסילבר ביץ’, שם הים היה יותר רגוע אך גם יותר מלוכלך שלא היה שום חשק להיכנס למים. הבקתות ליד החוף היו מוזנחות והחוף לא נקי, ממש לא החוף המטופח והיפה שזכרתי מהביקורים הקודמים.
בערב הזמנו אוכל מפוד פנדה, מודה שזו אפליקציה שממש מצילה אותנו בטיולים, כשאין חשק לצאת לרחובות ולחפש מסעדה פתוחה ולהמתין להזמנה, במיוחד לא עם הבנות שאין להן חשק לשבת ולחכות. מי שמכיר את צ’אוונג יודע שבאזור נמצא גם בית חב”ד וגם המון מסעדות ישראליות אז החלטנו להתפנק בפיתות עם שניצל ופלאפל. הזמנתי ממסעדה שנקראת Falafel Factory Samui היה טעים. אני מציינת את המסעדה כי אהבתי את ההתנהלות שמאוד שונה בנוף התאילנדי. כאמור הזמנתי דרך אפליקציה וחלק מהמנות לא הגיעו. נכנסתי לגוגל, מצאתי את המסעדה והתקשרתי לברר מה עושים הלאה. אחרי בירור קצר הם שלחו לי את המנות החסרות וגם פיצוי קטן וזה מה שאהבתי. ברוב המסעדות שיצא לנו לאכול או להזמין, לרוב היינו מקבלים “sorry” במקרה הטוב, בטח לא פיצוי. היה מקרה אחר שבו אכלנו במסעדה תאילנדית ובאורז שלנו מצאתי ג’וקים קטנים, אחרי שהתלוננתי והחזרתי את המנה, האחראית לא רק שלא התנצלה אלא גם חייבה על המנה.
טעויות קורות וחשוב לדעת גם להתמודד איתן בצורה ראויה, בתאילנד לצעוק לא מוביל לשום מקום! צריך לדבר ולהסביר בשקט ובסבלנות.
בערב המאוחר נסענו ל Fisherman’s Village אזור יפה ושמח בקוסמוי. בימים יפים כשהשמיים נקיים מעננים אפשר לראות את האי הסמוך קופנגן. אני מאוד אוהבת להגיע לשם בשעות הערביים, לשתות משהו מול הנוף היפה ואז כשמחשיך להסתובב ברחוב, בין החנויות השונות, הצבעוניות והמעוצבות בטוב טעם. לצערי הפעם היה די ריק, רוב החנויות סגורות ורק ממש בסוף הרחוב מצאנו מסעדה על החוף עם מוסיקה טובה ועמוסה במבלים, אי של נורמליות בכאוס.
כמובן שאין נופש בתאילנד בלי עיסוי תאילנדי טוב ליד הים, אז כדי לחסוך סיבוב נוסף באי, המשפחה העייפה מנסיעות שלחה אותי למסאג’ במלון. לשכב על המזרן עם עניים עצומות, כשהמעסה לוחצת על הנקודות הכי כואבות לצלילי גלים מתנפצים, זאת ההגדרה השלמה והמלאה למילה אושר
בין לבין בכל זאת גררתי את המשפחה לתצפית שמזמן רציתי לראות Overlap Stone הכביש שמוביל לתצפית מאוד קשה, כמעט אפס שדה ראייה בשיפוע אבל התצפית יפהפייה. לא מומלץ עם ילדים!!!
בזאת הסתיימה החופשה הקצרה – עד הפעם הבאה.
כמי שגר בסמוי כבר 11 שנה אני מוצא בחלק מהכתבות תאורים נכונים יפים ומועילים.
אבל המון אי דיוקים שנובעים מחוסר ידע על האי , על עונות השנה והשפעתן ועוד.
לא ניתן לטעון שחופי הים מלוכלכים בהשוואה לביקוריםקודמים מבלי להבין שבינואר הים סוער במיוחד ופולט פסולת ,כולל בסילבר ביץ’ המקסים עובדתית זה נכון אבל יש סיבה לכך ובעוד שבועיים זה כבר לא יהיה כך.
לטעון שרוב החנויות בפישרמן וויליג’ סגורות ותנועת התיירים דלילה זה לא נכון , בוודאי לא לשעות הערב , הרחוב שוקק חיים,חנויות ודוכנים פעילים.
כנ”ל באזור הצ’אוונג , 3 שווקים פועלים במלוא הקצב , עמוסי תיירים , דוכני אוכל , בגדים תכשיטים וכו’ , צפוף מרוב תיירים ( לטובה ) .
מרכז סנטרל מלא תיירים משעות אחהצ.
בקיצור רצוי לדייק
היי אהוד ותודה רבה על התגובה. מכל מלמדיי השכלתי ובוודאי מאלו שחיים במקום עליו אני כותבת. אמנם פוסט זה מתייחס לינואר 2022 אבל אולי הייתי צריכה להדגיש קצת יותר שמדובר בתקופת הקורונה והאי עדיין לא קלט מבקרים, לכן כל אותם מקמות היו סגורים ברובם או פעילים ברבע הילוך (בהשוואה). לגבי החופים המלוכלכים, כוונתי היתה שרוב המלונות עדיין לא פעלו בתקופה זו ולכן החופים הוזנחו ולא עברו ניקיון בכל בוקר מהסחף של הלילה. בוודאי שמצב הים מושפע ממזג האוויר אך פחות התייחסתי לנפלאות הטבע ויותר לחוסר בתחזוקה עקב המצב המאוד לגיטימי ששרר בתקופה זו. היום הדברים נראים אחרת וטוב שכך, המצב משתפר כמעט בכל האיים והמגמה חיובית 🙏