רוד טריפ היום העשירי

רוד טריפ תאילנד דצמבר 2021, פוסט אחד ביום.

היום בבוקר נפרדנו מצ'יאנג מאי, אחת הערים היותר אהובות עליי והביקור הקצר הוא פשוט פספוס מבחינתי. המקדשים העתיקים לצד אלה החדשים, המבנים המתקדמים סביב חומות העיר העתיקה שחלקים ממנה שרדו מהתקופה בה צ'יאנג מאי הייתה עיר הבירה של ממלכת לאנה, השילוב של ישן לצד חדש יוצרים עיר מיוחדת במינה שבה גם מתגוררים זרים רבים.

הבעיה העיקרית של כל עיר עתיקה שהחלה להתרחב, אלו מגבלות המקום במרכזה ולכן מערכת הכבישים סביב העיר מאוד מתקדמת (לא רק ביחס לתאילנד) אבל בתוכה הנהיגה לא קלה והמקומיים סיגלו לעצמם נהיגה חסרת סבלנות, עד כדי כך שגם להולך רגל שעובר ברמזור ירוק נשקפת סכנה.

מסביב לצ'יאנג מאי שדות אורז, מטעי מנדרינות, שדות פרחים, הרים, מפלים והמון טבע, לכן מי שמתכוון לטייל בצפון תאילנד, אני ממש ממליצה להתעכב בצ'יאנג מאי ולטייל בסביבתה. צאו מהקופסא ומטיולי השבלונה בעקבות ישראלים אחרים או סוכנים, תפתחו מפה, אינטרנט (את הבלוג שלי) ותחקרו, מבטיחה לכם שאתם תגלו מקומות מופלאים ולרוב לא מוכרים לתיירים הזרים.

בכל אופן הפעם עצרנו בצ'יאנג מאי ללילה אחד בלבד, זאת על מנת להתאושש מהנסיעה מפאי. בבוקר ניצלתי את הזמן לסיבוב קצר בעיר העתיקה, טופי-נאט לאטה בסטארבקס וביקור במקדש הכסוף.

למרות שאני לא חובבת מקדשים, אלה שבצפון מאוד מיוחדים גם מבחינה ארכיטקטונית וגם בהיסטוריה שלהם. המקדש הכסוף נבנה במאה ה 16 וכולו מכוסה בשכבת כסף מנצנצת. המראה שלו מרהיב במיוחד במפגש עם קרני השמש או אז המקדש מנצנץ כולו.

אז אחרי ארוחת הבוקר, קיפול והעמסת התיקים על הרכב, יצאנו אל הדרך למקום חדש וזר לי לחלוטין. האם שמעתם על קאו-קו?

כשחיפשתי היכן לעשות עצירה ללילה בין צ'יאנג מאי לבנגקוק, הלכתי לאיבוד. המון פרובינציות פחות מוכרות לתיירות הזרה, מעט מידי מידע באינטרנט ובעיקר המלצות לביקור במקדשים השונים. המקדשים פחות מעניינים לכן המשכתי לחפש ואז, האח הגדול שיודע ושומע הכל הקפיץ לי פרסומת של אחד הבלוגרים המקומיים- טיול בקאו קו. לפי התמונות המקום נראה פסטורלי עם שדות עד ונופים מטריפים, החלטתי שאנחנו נעצור שם ומי יודע, אולי אפרוץ דרך ליעד פופולרי נוסף.

תוך מספר ימים אספתי די הרבה מידע, בעיקר מבלוגרים תאילנדיים ובבניית המסלול קיבלנו החלטה שקאו קו ראויה לשתי לילות.לפחות ולנצל את ההזדמנות לחקור וללמוד בשטח.

הדרך הייתה ארוכה וציורית, שדות האורז שמלווים אותנו במהלך כל המסלול בצפון,הנופים של ההרים המיוערים והבתים הצבעוניים של המקומיים. ככל שהתקרבנו לקאו קו, הופיעו לצידי הכביש דוכנים לממכר תותים, בדיוק כמו באזור צ'יאנג מאי ופאי ובנוסף דוכנים שמכרו שבשבות רוח בכל מיני צבעים וגדלים. הדרך נראתה כל כך יפה ומגוונת בשלל צבעים.

הריזורט בו בחרתי ממוקם ביער על צלע ההר, שקט, פסטורלי ובנוי בצורה של בתים לצידי הדרך המטפסת אל הפסגה.

בגלל שהמקום מותאם בעיקר לתיירות פנים לא ידעתי למה לצפות והתכוננו לקבל את הכל באהבה, אחרי הכל אנחנו בטיול, אך לשמחתי הבקתה שלנו הפתיעה בגודלה ועיצובה, הכל מאוד נקי, עיצוב מודרני, ובהשוואה לרוב הריזורטים התאילנדיים שבוחרים ריהוט עץ כהה משום מה, כאן הריהוט בהיר ויש הרבה אור, בנוסף יש לנו מרפסת שמש עם נוף ליער, ממש מקסים.

כיף להיות מופתעת לטובה. את שארית היום העברנו במנוחה אחרי הנסיעה ומצפים בקוצר רוח לחוויות של מחר.

פורסם על ידי אליה וינברג

על חיי בתאילנד | מטיילת עם מצלמה וסיפור

3 תגובות בנושא “רוד טריפ היום העשירי

השאר תגובה