המדריך לרילוקיישן – תאילנד חלק ג’

המכשול המרכזי שעומד בפני אלו המעוניינים לעבור לתאילנד הוא הנושא התעסוקתי. בחלק א’ ציינתי את העלויות הממוצעות לשהות בתאילנד ובפוסט זה אתמקד באפשרויות והמגבלות העומדות בפני הזרים (מערביים), המעוניינים לעבוד בתאילנד או להקים עסקים או לחילופין להיות בעלי מקורות הכנסה חיצוניים.

הנווד הדיגיטלי DIGITAL NOMAD – את התחום הרחב של המושג “הנווד הדיגיטלי” אפשר לתמצת במקרה זה ע”י ההגדרה הבאה: כל אדם שמייצר הכנסה מחוץ לתאילנד! אדם שמקור הכנסתו מחוץ לממלכה, אין חובה לרישום עסק בתאילנד וניתן לשהות במדינה תחת מגוון ויזות שונות. אם זאת, כמובן שניתן להקים עסק, דבר שמקל על קבלת ויזה, אך בעל משמעויות נוספות כמו מיסים ותשלומים אחרים. הכנסת כסף לתאילנד מבחוץ אינה דורשת הצהרות מיוחדות אך יש לציין שכל סכום כסף שנכנס בהעברה בנקאית במטבעות זרים, יומר באופן אוטומטי למטבע התאילנדי ע”י הבנק. (העברת כסף במזומן אפשרית דרך ווסטרן יוניון WESTERN UNION).

הקמת עסק – ככלל, כל זר רשאי להקים עסק בתאילנד, אלא שהוא לא יכול להחזיק 100% מהבעלות על העסק, על פי החוק התאילנדי זר זכאי להחזיק רק 49% מסך הבעלות. האם זה אומר שצריך למצוא שותף תאילנדי? ומה לגבי העובדה שהזר שהשקיע את הכסף אינו בעל השליטה? פתיחת העסק מתבצעת ע”י רואה חשבון או עורך דין, הם דואגים ל”פזר” את 51% הנותרים בין מספר תאילנדים שלרוב אינם אפילו יודעים שהם בעלי עסק ובוודאי שאינם מכירים אחד את השני. התהליך נע בין חודשיים לארבעה חודשים ותמיד קיים פער בין הצעת המחיר הראשונית שהיא בסביבות 20,000 באט לבין העלות בפועל (בשיטת מרק כפתור) של עד 60,000 באט. החבילה כוללת רשיון עסק, רישום שאר השותפים, אישור עבודה וויזת עסקים.  בנוסף, על כל עובד זר העסק צריך להעסיק 5 עובדים תאילנדים! במידה ואתם פותחים בית קפה, אין כל בעיה, אך מה אם העסק שלכם לא זקוק לעובדים?  גם את זה פותר רואה החשבון ע”י רישום 5 עובדים פיקטביים עליהם אתם נדרשים לשלם ביטוח לאומי פעם בשנה. רואה החשבון או העורך דין הוא זה שמלווה אתכם מידי שנה במילוי כל החובות, תשלומים וטיפול בויזות כמו גם עידכון על נהלים חדשים והוראות שעה. רוב בעלי העסקים הזרים, עוסקים כמובן בתחום התיירות, בין אם זה מסעדות, מלונות, סוכנויות טיולים, אך גם יש כאלו שמכניסים טכנולוגיות חדשות בתחום החקלאות, החקלאות הימית, טכנולוגיה דיגיטלית, יועצי אבטחה וכו’.

עבודה (עובדים מקצועיים) – ע”מ להיות עובד מקצועי בתאילנד, יש להוציא אישור עבודה, את התהליך ניתן לבצע מול שגרירות תאילנד בישראל או עם הגעתכם לתאילנד, כמובן בתנאי שהתקבלתם לעבודה בעסק רשום.  חיפוש עבודה ניתן לבצע בלינקדאין, בקבוצות השונות בפייסבוק ובחברות השמה. בנוסף, פנייה ישירה לחברות ישראליות בתאילנד יכולה לקדם ולסייע במציאת מקום עבודה וזאת עקב התכונה הישראלית הידועה לשוהים בחו”ל – הרצון לעזור.

אלא שמשרד העבודה התאילנדי הגדיר אלו מקצועות אסורים על זרים:

1. אומנות בעץ/ גילוף בעץ

2. נהג בתחבורה ציבורית/ טייס במטוסים קלים (למעט טייסים בינלאומיים)

3. ניהול מכירות פומביות

4. יהלומן/ חיתוך או ליטוש של יהלום או אבנים יקרות

5. עובדי מספרה ומכוני יופי

6. אריגת בדים במלאכת יד

7. אריגת מחצלות או יצירת כלים מקנים, קש, קנבוס, קש, במבוק, כדורי במבוק, דשא, נוצת עוף, מקל עלי קוקוס, סיבים, חוטים או חומרים אחרים

8. ייצור נייר תות ביד

9. ייצור כלי לכה

10. הכנת כלי נגינה תאילנדיים

11. ייצור תכשיטי נילו

12. קישוטי זהב, כלי כסף או ייצור זהב ורוד

13. ייצור כלי ארד

14. ייצור בובות תאילנדיות

15. הכנת קערות צדקה

16. ייצור מוצרי משי בעבודת יד

17. יצירת תמונות בודהה

18. ייצור מטריות מנייר או בד

19. עבודות תיווך, למעט תיווך או סוכנות העובדת בתחום המסחר והשקעות בינלאומיות

20. עיסוי תאילנדי

21. ייצור סיגריות במלאכת יד

22. מדריך טיולים או מפעיל טיולים

23. רוכלות

24. מלאכת יד של הכנה ורישום תווים בשפה התאילנדים

25. גלגול ופיתול משי במלאכת יד

26. עבודת פקידות או מזכירות

27. שירותים משפטיים או שירותים בהליכים משפטיים, למעט העיסוקים הבאים:

• מילוי חובות בוררות

• מתן סיוע או ייצוג בהליכי הבוררות במקרה שהחוק החל על המחלוקת הנבחנת על ידי הבוררים אינו תחת החוק התאילנדי.

מניתוח העבודות האסורות, ניתן להבין שהתאילנדים פשוט מגינים על המקצועות בהם האזרחים עצמם יכולים לעבוד ואין צורך להכניס כוח עבודה זר. עם זאת, רואה חשבון/ עורך דין המלווה את בעל העסק תמיד ימצא את הגמישות הנדרשת, לדוגמא בסעיף 22  קיים איסור לזר לעסוק בהדרכת טיולים, אך לא קיים איסור להיות מתורגמן וללוות את הקבוצה.

תחום ההוראה– לתחום זה בחרתי להקצות סעיף משל עצמו, מכיוון שהוא אחד הבולטים והמובילים בנושא תעסוקת זרים. ריבוי הגנים ובתי הספר הפרטיים, יצר ביקוש למורים מערביים בכל מגוון המקצועות. השכר של עובד הוראה אינו גבוה והסכומים נעים בין 30,000 – 50,000 באט למורה מקצועי בבית ספר פרטי.

דרישות העבודה לרוב יהיו תואר ראשון (לא חובה בתחום ההוראה) ואנגלית ברמה גבוהה. הדרישות לעבודה בגן פרטי בעיקר מתמקדות בניסיון וגישה חיובית לילדים אך השכר נמוך מזה של מורה בביה”ס. האם סכומים אלו מספקים? בבית הספר בו לומדים ילדיי, יש מספר מורים רווקים ורווקות, אך ניתן לראות שהם תמיד מחפשים השלמת הכנסה במתן שיעורים פרטיים. גם זוגות שבהם גם הבעל וגם האישה עובדים בהוראה, נראה שהם מתקשים להסתמך על ההוראה כמקור הכנסה בלעדי/ ראשי. לכן אולי כעבודה זמנית מקצוע ההוראה יכול להתאים או לחילופין להיות מקור הכנסה נוסף בלבד.מעבר לפרק זמן קצוב על בסיס חסכונות– מעבר לתאילנד לפרק זמן שהוגדר מראש על בסיס חסכונות קיימים, דבר שאינו מצריך תעסוקה בזמן השהות, מתבסס על הערכות כלליות לגובה ההוצאות.  במדריך לרילוקיישן חלק א’, ציינתי מספר עלויות שיכולות להוות בסיס לחישוב, אך יש עוד המון משתנים ועלויות שלא ניתן לתכנן מראש. לכן במקרים אלו חשוב לשמור על גמישות ועל היכולת לשנות תוכניות, תנאים, מיקום, מסגרות לימודיות וכו’.