המדריך לרילוקיישן – תאילנד חלק א'

תאילנד היא בין היעדים הפופולריים ביותר בעולם לטיולים, אך גם יעד לרילוקיישן לתקופות קצרות וארוכות.

עקב ההתעניינות ההולכת וגוברת בנושא מעבר לתאילנד, החלטתי לכתוב סדרת פוסטים בנושא.

בפוסט זה אתן מגוון נקודות כלליות שיאפשרו לכם הקוראים למקד שאלות בנושאים החשובים מבחינתכם. מכיוון שתאילנד היא המדינה השלישית אליה עברתי, אני יכולה לומר שפוסט זה, למעט העלויות הכספיות, נכון כמעט לכל מדינה בעולם.

אז כיצד מתחילים?

מגורים במדינה זרה שבה אין לכם אזרחות, מצריכה סטטוס חוקי. אני חושבת שזהו הסעיף הכי חשוב בכל מעבר. בתאילנד קיימות מספר רב של אפשרויות לקבלת אשרת שהייה חוקית:

  • ויזת לימודים
  • ויזת אפוטרופוס (להורים שילדיהם לומדים במדינה)
  • ויזת עסקים
  • ויזת עבודה (הכי שווה לדעתי האישית)
  • ויזת פנסיונרים
  • ויזה עלית

חשוב לציין שעקב הגמישות הנדרשת לעיתים, רשות ההגירה התאילנדית מוסיפה סוגים שונים של ויזות זמניות שנפתחות ונסגרות כל הזמן.

לכל סוג ויזה יש את הדרישות הנלוות. לדוגמא עבור ויזת לימודים צריך ללמוד באחד ממוסדות הלימוד המאושרים ע"י משרד החינוך ורשות ההגירה. ויזת אפוטרופוס מצריכה סכום מסויים בחשבון בנק תאילנדי שהמבקש צריך לפתוח, נכון להיום חצי מיליון בהט עבור מבוגר אחד. לויזה פנסיונית המבקש צריך להיות בן 50 ומעלה והיא מותנית בביטוח בריאות וסכום של 800,000 בהט בחשבון הבנק. הכסף צריך להיות בחשבון לפחות 3 חודשים לפני הגשת הבקשה לויזה.

נכון להיום, הרבה אנשים מגיעים לתאילנד ומסתמכים על ויזת קוביד (ויזת חירום לתקופת הקורונה) אותה מאריכים כל 60 יום. עם זאת ברגע שתאילנד תפתח את שעריה לעולם באופן מלא, האופציה הזאת כבר לא תהא רלוונטית.

היכן לגור?

צ'אנג מאי – עיר הבירה של הצפון. כאן אפשר להנות מתשתיות מפותחות, מחיה זולה בהשוואה לדרום תאילנד, טבע מדהים ומזג אויר נעים. בחורף, אפשר להנות מימים קרירים במיוחד בצ'אנג מאי ובעצם לקבל קצת מנוחה מהחום התאילנדי הטרופי. בנוסף, בצפון מגדלים תותים, אבוקדו, שזיפים, אפרסקים וכו', יש גידולי תה וקפה ואפילו מספר יקבים. לחיות במדינה טרופית ולהנות מנגיעות אירופאיות. אך יש גם חיסרון גדול במגורים בצ'אנג מאי, באביב בצפון שורפים את העלים וזה גורם לזיהום אויר רציני, לפעמים ברמה המסוכנת לבריאות ועל התושבים מומלץ להישאר בבתים.

האי פוקט– האי המפותח והגדול ביותר בתאילנד. הבחירה בפוקט מתאימה בעיקר לאלו שרוצים לחיות באי ולדעת שהמודרניזציה של העיר נגישה גם כן. האי מרושת בבתי חולים, בתי ספר פרטיים, גשרים ליבשת שאינם מוגבלים בהתאם למזג האויר, שדה תעופה בינלאומי, קניונים וכו',  זאת הסיבה העיקרית שבחרנו בפוקט. רצינו נגישות לדברים החשובים, בוודאי שמדובר בחמישה ילדים.

קוסמוי וקופנגן – יתאימו למי שמחפש חיים פשוטים. כאן לא תמצאו קניונים גדולים או מבחר בתי ספר, לא אטרקציות ליום גשום או חנות מותגים. חיים פשוטים על אי טרופי. לרוב מדובר בזוגות צעירים או משפחות צעירות כאשר הילדים עדיין אינם זקוקים למסגרת בית ספר כמו תיכון לדוגמא. בסופו של דבר, כל אחד ומה שמתאים לו.

עלות המחיה

כמובן שכל אחד מאיתנו חי ברמת חיים שונה וגובה ההוצאות משתנה בהתאם לאזור מגורים, העדפות האישיות בסל הקניות, גודל המשפחה ועוד. לכן אין סכום אחיד שיהיה נכון לכל אחד. אבל אפשר לחשב את העלויות, פחות או יותר, בהתאם לרמת החיים שאתם מחפשים. הסכומים אותם אני רושמת כאן הם הממוצע.

באי פוקט, בית גדול עם חצר, שלושה עד ארבעה חדרי שינה (סלון לא נחשב בספירה) יעלה בסביבות 40,000-60,000 בהט (כמובן שאם הסבלנות ניתן למצוא מציאות במחירים נמוכים יותר אבל איתם מגיעים גם פשרות מסוימות). אפשר למצוא בית עם 3 חדרי שינה גם ב 25,000 בהט אך זה יהיה בית קטן עם ריהוט בסיסי, לרוב לא בשכונה מסודרת ויחסית רחוק מהים.

השכרת רכב פרטי 10,000-15,000 בהט, תלוי בשנתון וסוג רכב. קניה של יד שניה 300,000 עד 500,00 וחדש קצת פחות ממיליון.  השכרת רכב גדול SUV  18,000-35,000 שוב, תלוי בסוג הרכב והשנתון. קניה של יד שניה 800,000 עד 500,00 וחדש בסביבות מיליון וחצי ואף צפונה מזה.

החשמל יקר ותלוי כמה תהיו תלויים במזגנים, בסופו של דבר המזג אויר הוא טרופי – חם ולח. אנחנו משלמים סביב 15,000 בהט לחודש, אבל אצלנו המזגנים עובדים כל הזמן + מכונת כביסה + מייבש כביסה + תנור אפייה, שעובדים קשה בשביל 7 נפשות.

סל קניות יעלה בהתאם להעדפות האישיות והחנויות בהן בוחרים לקנות. הייתי מחשבת כ 5,000-10,000 לשבוע, למשפחה בת 4-5 נפשות. כמובן שהסכום יכול להיות פחות או יותר, תלוי אם תאכלו רק אורז ועוף או תפו"א מיובא מאוסטרליה וסטייק מניו זילנד, למשל.

הדלק באופן כללי לא יקר. בין אם מדובר בסולר בעלות של 29 בהט לליטר ובבנזין 95 בעלות של 32 בהט לליטר אנחנו מתדלקים בערך פעם בשבוע, רכב דיזל גדול בעלות של כ 2,000 בהט.

פעילויות לשעות הפנאי, בפוקט לדוגמא יש מגוון די גדול של חוגים גם למבוגרים וגם לילדים. עלות שיעור נעה בין 500-1000 בהט, תלוי באופי החוג.

בילויים ואטרקציות, כזרים בתאילנד אנחנו תמיד נהיה על תקן תיירים לכן רק במקרים בודדים רישיון נהיגה תאילנדי או ויזת עבודה תזכה אותכם במחיר של המקומיים, מעבר לזה ברוב המקרים תשלמו את התעריף של התיירים.

השכלה – בפוקט יש כ 15 בתי ספר בינלאומיים ועוד מגוון רחב מאוד של גנים. רוב בתי הספר מלמדים לפי תוכנית לימוד בריטית, חלק לפי תוכנית לימוד אמריקאית ויש גם בית ספר שמציע תוכנית לימוד צרפתית, רוסית וקנדית. אם התוכנית להמשיך למדינה אחרת אז עדיף לבחור את תוכנית הלימוד המתאימה למדינה אליה עוברים.

המחירים מתחילים מ 100,000 בהט לשנה ועד כ 800,000 בהט לשנה, תלוי בבית הספר, שכבת הגיל וכו'. עם זאת לא כל מה שנוצץ זהב! לכן המחיר לאו דווקא משקף את טיב בית הספר. אני ממליצה לבקר במספר בתי ספר שמתאימים לכם מבחינה כספית וכמובן באופי תוכנית הלימוד ואז לבחור. בתי ספר יקרים בדרך כלל מתהדרים במבנה מרשים אך צוות ההוראה או המדיניות של בית הספר לאו דווקא ברמה גבוהה יותר.

ביטוח בריאות– שירותי הרפואה בתאילנד לא זולים ולפעמים למצוא רופא טוב ומקצועי יכול להיות עניין לא פשוט בכלל. חשוב מאוד לדאוג לביטוח רפואי טוב עם כיסוי כמה שיותר רחב. אל תתפשרו על זה. 

אנחנו במשך שנים היינו עם ביטוח כלל ודיוויד שילדס. ביטוחים מצויינים ומומלצים אך לא זולים בכלל.

אחרי שבחרתם את היעד, חישבתם את העלויות, סגרתם תאריך טיסה, ביטוח…מה הלאה

זה נכון שהכי כיף לסגור את הכל מראש ולהגיע ישר הביתה. אבל אני ממש ממליצה שלא. במיוחד אם אתם לא ממש מכירים את המקום. למשל בפוקט- אי מאוד גדול ויש מספר אזורים עיקריים בהם גרים הזרים. לכל אזור יש את היתרונות והחסרונות שלו. רק אחרי שתגורו באי שבוע-שבועיים תבינו לאיזה אזור אתם מתחברים יותר. בנוסף, כמשפחה אני ממליצה קודם כל לבחור את בית הספר ואז לחפש שכונת מגורים בקרבת מקום, ככה רוב החברים מבית הספר יהיו זמינים גם לפלידייטים ומשחקים בגינה. 

סופרמארקטים,  בפוקט יש שש רשתות עיקריות לקניות שבועיות.

 סופר Makro  מתאים לקנייה שבועית, כאן יש המבחר הכי גדול של המוצרים במחירים זולים, הסופר משמש כספק עיקרי למסעדות ולמלונות באי.

סופר Lotus  כאן המחירים קצת יותר יקרים אבל המדפים יותר אסתטים. בנוסף כאן אפשר למצוא מוצרים מיובאים מחו"ל במחירים סבירים. בחנות יש מחלקת הלבשה, הנעלה, צעצועים, כלי מטבח ועוד. האיכות לרוב אינה ברמה גבוהה אבל לפעמים יש מציאות.

סופר Big C  אחרי ביקור בביג סי בפאטונג התקבלה ההחלטה שאנחנו נוכל לגור בתאילנד. משם התחיל סיפור המעבר שלנו. בכל אופן, סופר דומה מאוד ללוטוס, אותם מחלקות, אבל המגוון קצת יותר מעניין ויש המון מוצרים מיובאים מחו"ל. לפעמים אנחנו מוצאים שם מילקי, חומוס, סלט חצילים ועוד.

חנות Supercheap  החנות נראת בדיוק איך שהיא נשמעת, מוצרים זולים מאוד, לרוב לא איכותיים, ריח נוראי ומאוד מלוכלך. עם זאת כאן אפשר למצוא מציאות. למשל פחמים הכי טובים למנגל מוכרים דווקא בסופרצ'יפ. אפשר לקנות כלי מטבח בזול, חומרי יצירה, מבחר גדול של טיטולים וכלי טיפוח. לפעמים אני אוהבת להגיע לשם ולנבור כמו בדוכנים בשווקים.

החנות Villa Market  זה גן עדן עבור הזרים. נקניקים וגבינות, מעדנים שונים, מיליון סוגים של פסטה, שמנים, מוצרי בריאות ועוד. המחירים לא זולים. למשל צנצנת של עלי גפן עולה 300 בהט וק"ג אפרסקים מאוסטרליה 700 בהט.

חנות Tops  גם כן חנות עם מוצרים מיובאים. אני באופן אישי מאד אוהבת לטייל בין מדפי התבלינים ומוצרי האפייה. המגוון כאן גדול ומעניין, כמובן שלא זול. למשל, סילאן תוצרת ישראל מוכרים בכמעט 500 בהט.

אופציה נוספת לקניית מצרכים מהארץ, כשרים ומוכרים- החנות בבנגקוק. לפעמים אנחנו עושים הזמנה ומתפנקים בבמבה ושקדי מרק.

בסך הכל החיים בתאילנד מאוד כייפים ונוחים אך לא זולים כמו שהרבה אנשים חושבים.

מקווה שלרוב הנושאים החשובים נתתי את התשובה בפוסט. בפוסטים הבאים אוסיף, דוגמאות לבתים, סיורים בבתי ספר, סופרמארקטים ועוד.

פורסם על ידי אליה וינברג

על חיי בתאילנד | מטיילת עם מצלמה וסיפור

4 תגובות בנושא “המדריך לרילוקיישן – תאילנד חלק א'

השאר תגובה