רחוב קאו סאן – בנגקוק

ההכרות שלי עם תאילנד החלה מרחוב קאו סאן Khao San, רחוב התרמילאים הכי מוכר בבנגקוק.

זה היה הטיול הראשון שלי לחו"ל ועוד למקום כל כך שונה ואקזוטי. הטיול תוכנן כירח הדבש שלנו, חודש אחרי החתונה והציפיות היו גבוהות בהתאמה.

כדי שלא אתאכזב או אבהל, ש' הכין אותי במשך חודשים, סיפר על הטיולים שלו בתאילנד, הראה לי תמונות ואני ציירתי בראשי תמונה של המקום אליו אנחנו טסים.

הדימיון שלי עבד שעות נוספות והתמונות היו כל כך ברורות! במזוודות ארזתי נייר טואלט, אקונומיקה והרבה תרופות. הייתי מוכנה לנחיתה בגן העדן הטרופי.

שדה התעופה של בנגקוק עצום ממדים, במתחם מסיירים חיילים במדים עם רובים שעד היום בכל פעם שאני מבקרת בשדה התעופה, מלחיצים אותי וגורמים לזיעה קרה וכמובן האויר הלח והמחניק.

מרגע שיוצאים משדה התעופה פוגשים תור ארוך של מוניות, נהג מרוצים בתחפושת של נהג מונית ומדי מהירות ודלק שתמיד על 0, כבישים עמוסים, שמיים כחולים ותחושה של משהו שונה וקסום, ללא ספק התחלה של הרפתקה.

לא משנה כמה פעמים אנחנו נעשה את המסלול הזה, כמה פעמים ננחת בשדה או כמה פעמים ניסע בכבישים של בנגקוק, התחושה תמיד אותה תחושה- קסם וציפייה למשהו מיוחד שעומד לקרות.

לא בכדי השם הרשמי של בנגקוק- קרונג טפ- עיר המלאכים.

הנסיעה ארוכה, בדרך חולפים בין מבנים, מקדשים, מרכזי קניות, ארמון מהמם ובסוף מגיעים לרחוב עמוס תיירים , צבעוני וריחני- רחוב הקאו סאן.

מוקדם בבוקר התחלנו בסיבוב חיפוש אחרי קפה הפוך ( קפה לאטה ), הלחות החונקת, הריחות שעולים מהביוב, חוטי חשמל, ג'וקים, לכלוך ועכברושים בגודל של חתול….

אליה (של פעם) כבר מזמן הייתה אורזת את המזוודות חזרה לארץ, אבל ש' הכין אותי טוב, טוב מידי! פשוט הרמתי את המבט והסתכלתי מסביב.

מסעדות קטנות ופשוטות, פסלים של בודהה, פילים ודרקונים, חנויות צבעוניות, עגלות אוכל עם מאכלים ריחניים ולא מוכרים, חוטי חשמל בכמויות מטורפות מדגישים ומבליטים את המראה האקזוטי.

ואז מגיע הערב ולאורך הרחוב מתפרס שוק צבעוני, מכל עבר מתנגנת מוזיקה שונה ומארחות בבגדים חשופים במיוחד מזמינות להיכנס איתן לבר, עגלות אוכל, רעש, אורות, המון תיירים.

חלק בוחרים מסעדה לאכול, חלק מתכננים את הטיול למחר, חלק פשוט מסתובבים בין הדוכנים… אוירה של תוהו ובוהו ועם זאת הכל כל כך ברור ומיוחד!

זו הייתה אהבה ממבט ראשון. התאהבות בקאו סאן, בכל פינה ופינה, כולל הג'וקים והעכברושים, הלחות והריחות. רחוב עם אופי!

מאז, בכל טיול שלנו לבנגקוק יש יום אחד שמוקדש לביקור בקאו סאן. מסתובבים לאורך הרחוב, אוכלים באחת המסעדות, קונים משהו למזכרת ומספרים לילדים איך הרחוב היה נראה פעם, אז בירח הדבש.

הביקור האחרון היה ממש בתחילת הגל השלישי של הקורונה בתאילנד, הקאו סאן עבר שיפוץ רציני, דוכנים הוחלפו בחנויות מסודרות עם מראה שיקי, כבלי החשמל הוסתרו ומרחוב תרמילאים פשוט, הפך רחוב קאו סאן להיות מדרחוב יוקרתי וחסר אופי.

באותו ביקור עשינו טיול בטוקטוק סביב הרחוב, הסתובבנו בסמטאות וגילינו שהגסטהאוז בו ישנו בפעם הראשונה ננטש, גילינו גם שהמלונות Rambuttri  וגם Sawasdee עדיין קיימים, שם נהגנו לאכול ארוחות בוקר.

אני חושבת שדווקא בביקור הזה לראשונה חשתי אכזבה. * עדכון בתחתית העמוד סרטון חדש מיולי 2022 – הרחוב מתאושש

עזבנו עם תחושה כבדה של געגוע לפעם ותקווה שבביקור הבא נפגוש קאו סאן שוב מלא ובמלוא הדרו, צבעוניותו וקולניותו. רחוב עם אופי! כשבחרתי את התמונות לפוסט גיליתי כמה מעט צילמתי . אני מעלה את התמונות מהביקור שלנו ב2010 , כבר עם הילדים ומהביקור האחרון 11 שנים אחרי.

בחודש יולי 2022 הגענו לחופשה קצרה בבנגקוק, כמו בכל ביקור, קפיצה קטנה לקאו סאן כדי לראות מה השתנה. הפעם הרחוב נראה אחרת, תיירים ומקומיים מבלים בברים ובמסעדות וקיימת תכונה של התאוששות

פורסם על ידי אליה וינברג

על חיי בתאילנד | מטיילת עם מצלמה וסיפור

4 תגובות בנושא “רחוב קאו סאן – בנגקוק

השאר תגובה