אחד הנושאים עליהם אני נשאלת הוא כמובן הקניות בסופרמרקט, האם ניתן למצוא את כל המוצרים כמו בישראל או מוצרים מקבילים? מחירים? האם יש מוצרים לרגישים ללקטוז? לגלוטן? מה לגבי מזון לתינוקות ופעוטות?
[בתחתית העמוד סרטון סיור ברשת VILLA MARKET בפוקט]
התשובה הפשוטה היא שיש הכל! ועדיין חשוב לבצע קנייה חכמה. כמו שכבר ציינתי בפוסט על היציאה מהמינוס, במזרח לומדים די מהר על צרכנות נבונה ועל הדרך משכללים את כישורי הבישול והאפייה.
אחלק את הקניות בתאילנד לשלושה סוגים של סופרמרקטים:
רשתות המזון לשוק המוסדי – אלו רשתות כדוגמת SUPERCHEAP ו MAKRO שמוכרות הכל ובגדול. כל אחד יכול לקנות שם ולאבזר את הבית בכל טוב. לא מן הנמנע שאת כלי המטבח, הרחצה, המגבות וכו’ שרכשתם, תמצאו בהמשך גם בבית מלון באי אחר בו תנפשו. גם המוצרים הקפואים – המזון החצי מוכן כמו אצבעות דג ועוף, צ’יפס או אפילו כיסונים ניתן למצוא בסופרים האלו, האם תרכשו את המוצרים זה כבר נושא אחר. הסופרים האלו טובים לחומרי גלם, לכן אם אני רוצה לעשות חמוצים או מרק עוף, אני אעדיף לקנות שם בכמויות גדולות ובזול ואם זאת אני לוקחת בחשבון שחלק מהמוצרים לאחר מיון נוסף ושטיפה בבית, ימצאו עצמם בפח.
הרשתות המשולבות – אלו רשתות שעברו בחלקן התאמה לצרכים המערביים, רשת LOTUS הייתה עד לא מזמן בבעלות TESCO ורשת BIG C ממש שואפת להציב סטנדרטים גבוהים. בסופרים האלו אני יכולה למצוא הפתעות מעניינות כמו מילקי מצרפת וגבינות מעניינות, המחירים קצת גבוהים יותר וחווית הקנייה נעימה יותר.
הרשתות למוצרים מיובאים – כאן כבר הכל נראה אחרת, חווית הקנייה טובה, הכל מסודר ויש מגוון עשיר מאד של מוצרים מכל קצוות העולם. אז נכון שביום יום אני אקנה ברשתות המזון גרגרי חומוס ואכין בבית ממרח טעים, אבל לפעמים גם אני קצת עייפה ואז אני בצער רב קונה חומוס מוכן בסכום הזוי. הרשתות המובילות הן VILLA MARKET ו TOPS בהן באמת ניתן למצוא כמעט הכל, אבל המחירים גבוהים במיוחד גם אם מדובר במוצר תאילנדי שנמכר ברשתות המשולבות, כנראה שעל חווית הקנייה צריך לשלם.
בסרטון, סיור ברשת VILLA MARKET בפוקט.
“המדף היפני” הוא מדף קוריאני;)
“המדף היפני” הוא מדף קוריאני;)
החכמתי, תודה 🙂