רוד טריפ היום השניים עשר

Happy New Year 2022

רוד טריפ תאילנד דצמבר 2021, פוסט אחד ביום.

הבוקר בקאו-קו החל לפני זריחת השמש, אחת הסיבות שהזמנתי את הריזורט בו לנו היתה העובדה שכל הבקתות בנויות על צלע ההר ובפסגה ישנה תצפית מדהימה. מכיוון שזהו הבוקר האחרון שלנו פה, התעוררנו מוקדם מאוד כדי להגיע לפסגת ההר ולראות את הזריחה. אל דאגה, לילדים נתתי להמשיך לישון ורק בעלי נאלץ להיגרר אחריי, אבל אחרי כל כך הרבה שנים, הוא יודע שאם “המשוגעת” החליטה לצאת ב 5:45 בבוקר, ב 10 מעלות ורוח מקפיאה כדי להיות הראשונים בפסגה, אז כך יהיה.

לתצפית אי אפשר לעלות עם רכב פרטי, לכן האופציות הם הליכה רגלית או שרותי הסעה בפיק אפ של המקום, לאורחי הריזורט הוא חינם ולמבקרים עולה 40 בהט. חשבנו שנהיה לבד כי היינו הנוסעים הראשונים והיחידים עם נהג שרק פתח את עיניו אך לתדהמתי ראינו בדרך הרבה משוגעים כמונו, עולים ברגל בכביש התלול בעליה מאתגרת.

אם למטה בריזורט היה קר, אז בתצפית היה קפוא, האוזניים החלו לכאוב לי מרוב קור וממש הצטערתי שלא התלבשתי טוב יותר, הרוח היתה כל כך חזקה שבקושי הצלחתי לעמוד על הרגליים, אבל מרגע שהאור הכתום החל לבצבץ מבעד לאופק, לא היה לי ספק שהזריחה הייתה שווה את כל זה.

אחרי צילום של מיליון תמונות וארוחת בוקר מקסימה נפרדנו מקאו-קו המקסימה והמשכנו לבנגקוק לחגיגות השנה האזרחית החדשה, בנגקוק גם תהא היעד האחרון ברוד טריפ שלנו.

אחת הסיבות שויתרתי על עוד כמה יעדים בדרך היה הרצון העז לציין את השנה החדשה בעיר בועטת וחיה, מקום שרוצה ויודע לחגוג ואם כבר לחגוג, אז אין שני בתאילנד לעיר הבירה.

הנסיעה ארכה כמעט שש שעות אך לקראת השעה האחרונה, הנוף של הטבע והשדות בצידי הדרך התחלף בכבישים רחבים של 3 נתיבים לכל כיוון, שלטי חוצות ענקיים וצבעוניים, גשרים ואין ספור מחלפים, כל אלו הצביעו על כך שאנחנו סוף כל סוף מתקרבים לבנגקוק. איזה התרגשות!!! האמת, היינו כל כך עסוקים בלהנות מכל זה, שהתעלמנו לגמרי מה GPS וטעינו בדרך, כדי לתקן הגענו מתחת למחלף בבנייה שהגובה המקסימלי הוא 2 מטר ואנחנו ברכב גבוה יותר, אז סיבוב נוסף הביא אותנו חזרה לשדות אורז בפאתי בנגקוק, ממש כאילו חזרנו 5 שעות אחורה. בסופו של דבר הכל הסתדר ועלינו על דרך המלך.

אנחנו כל כך אוהבים את העיר הזאת, הרועשת, הסואנת והמעניינת. כל טיול שלנו במרכז וצפון המדינה אנו משתדלים לסיים בבנגקוק, לעשות שופינג בדקאתלון ואיקאה, לראות משהו חדש ולצבור חוויות. אחרי הכל בנגקוק זו ציוויליזציה ביחס לכל עיר או עיירה בממלכה, לידה גם פוקט  לא לגמרי מפותחת.

בדרך יצרתי קשר עם המלון שהזמנתי לימים הקרובים כי משהו בתחושת הבטן לא הסתדר לי, לא הייתי שלמה עם הבחירה ואכן, גיליתי שבחדרים שלנו יהיו מיטות יחיד ואין אופציה להחליף או לשנות כי המלון בתפוסה מלאה. מספר דקות של התלבטות, בדיקה מול המלון הקבוע שלנו, שיחה לנציג “אגודה” ותוך חצי שעה הצלחתי לבטל את ההזמנה של הלילות הנוספים ולסגור את המלון הקבוע. אבל את הלילה הזה, של השנה החדשה אנחנו כן עושים במלון שהזמנתי מראש, על גדות נהר צ’או פראיה במרפסת של הקומה השמינית כדי לראות את הזיקוקים בחצות.

נ.ב. את כל השמות של הריזורטים בהם עצרנו אני אכתוב בפוסט נפרד, עם המלצות לחיוב או שלילה ופרטים נוספים. בעקבות הפוסטים שלי, אני מקבלת המון פניות למידע נוסף, אך כמובן שבזמן הטיול אני רק מעדכנת ומספרת תוך כדי תנועה, כדי לתת רעיונות, אך את כל הפרטים, כולל האטרקציות, המחירים ועוד טיפים נוספים אכתוב כשנחזור הביתה.

שנה אזרחית טובה מוצלחת!