רוד טריפ תאילנד דצמבר 2021, פוסט אחד ביום.
אחד היעדים החשובים של המסלול שלנו היתה העיירה פאי. קראתי כל כך הרבה חוות דעת נלהבות שהרגשתי שהתאהבתי במקום בלי להיות שם פיזית.
לכן מאד התרגשתי בתחילת היום השביעי והייתי כולי מוכנה ומאושרת לצאת אל הדרך. הדרך אוי הדרך, גם עליה שמעתי סיפורים. אבל לחוות צלצולים וכאבים באוזניים (כמו בהמראה ונחיתה של מטוס) במשך שלוש שעות, בכי של הקטנה, קיא של הגדולה, בחילות של שלושת הגדולים, כל זה פשוט שבר אותי והמצפון שלי עבד שעות נוספות בתהייה האם כל זה היה שווה? בהגענו לפאי בשעות אחר הצהריים המאוחרות, התשובה שלי היתה חד משמעית- לא!
את סיכום היום השביעי כתבתי עם התחושות הקשות שאפפו אותי, אבל הפידבקים הנפלאים מאד עודדו אותי ועיקרן היה: חכי לבוקר.
אחרי שישנו טוב ואכלנו ארוחת בוקר מפנקת (הכי טובה בכל הטיול הזה) הכל החל להראות אחרת. הילדים קמו עם מצב רוח טוב והשקט והשלווה של העיירה חילחל פנימה.
לפי התוכנית המקורית היום הזה היה אמור להיות מוקדש לנסיעה אפילו עוד צפונה, לכיוון מאה הון סון, אבל אחרי ניתוח המפה הבנו שזה בדיוק אותו אופי של מסלול, 700 ומשהו עיקולים והחלטנו לוותר לצערי, אולי בפעם אחרת.
במקום זה נסענו לראות את הקניון הגדול של פאי, לא מדובר בקניות אלא במסלול הליכה מרהיב על קו הרכס, אלא שהליכה עליו עם ילדים קטנים מאוד מסוכנת ולכן נתנו לרחפן לעשות את העבודה הקשה בזמן שנהננו מתצפית על הנוף. בהחלט מקום שווה לביקור.
ממש כמה דקות נסיעה מהקניון נמצא בית קפה מקסים Love Strawberry Pai במקום מגדלים תותים, שתייה קלה, מפיקים יין וכמובן המון איזורי צילום ותצפית נחמדה על האזור.
משם המשכנו לראות את גשר הבמבוק מעל לשדות האורז. לצערי, כרגע זאת לא העונה מכיוון שאת האורז כבר קצרו והשדות נשארו ריקים וצהובים אך הטיול על הגשר היה מהנה והילדים ממש התעקשו ללכת עד הסוף ולראות מה יש בצד השני. היה כיף וממש בא לי לחזור כששדות האורז יהיו ירוקים ומלאי חיים.
האטרקציה האחרונה להיום היה הכפר הסיני סאנטיצ'ון. הבטחתי לילדים תה סיני ומכיוון וויתרנו על מאה הון סון, נסענו לחפש אותו בכפר שממוקם בפאי. דווקא היה נחמד מאוד, הילדים למדו לקלוע עם חץ וקשת, התנסו גם בירי מאקדח ואנחנו הבנות, התלבשנו כנסיכות סיניות וטיילנו בכפר.
כמובן שקנינו גם תה, בכל חנות יציעו לכם טעימה, ממש כמו בחנויות לממכר תה בסין. אוח כמה געגועים לחיינו בסין!!! ממש ביציאה מהכפר יש גם דוכנים עם ממכר של מגוון מאכלים סיניים מסורתיים, גם לזה נורא התגעגענו אז קניתי בלוטים ושקדים שנעשו בווק על אבנים חמות, מאוד מומלץ, זול וכל כך טעים.
בסוף היום, יצאנו לסיבוב ברחובות פאי עמוסות התיירים ואפילו העליתי לייב בפייסבוק כי לראשונה מזה המון זמן הרגשתי תיירת ודבר נוסף, התחושה של נורמליות באויר- כאן בעיירה פאי יש את זה! דוכנים קטנים, אומני רחוב, אוכל טעים והמון תיירים.
"אנחנו נחזור לכאן" קבעתי עובדה למשפחה! לא יודעת מתי. בטח כשהזכרון של הנסיעה בכביש הנוראי תדהה קמעה ויישאר רק זיכרון של הנאה מהמסלול.
"ומה על הילדים?" שאל בן זוגי.
"כשנגיע לגשר" עניתי
2 תגובות בנושא “רוד טריפ היום השמיני”