רוד טריפ היום השביעי

רוד טריפ תאילנד דצמבר 2021, פוסט אחד ביום.

היום השביעי היה יום מאוד קשה! כזה שבדיעבד אולי הייתי מוותרת עליו.

כמו בכל סיפור, צריך להתחיל מהתחלה. ידענו שהיום מצפה לנו נסיעה לפאי, כמעט 6 שעות מצ’יאנג ראי, גם ידענו שהכביש שמוביל לפאי מאוד קשה לכן התחלנו את הבוקר מאוחר. אחרי שנת לילה טובה והתארגנות, יצאנו לדרך.

לפני היציאה מצ’יאנג ראי רציתי לבקר בעוד מקדש אחד, במיוחד שהוא היה ממש בדרך לפאי. אחרי נסיעה קצרה ועלייה מעט תלולה הגענו למקדש Wat Phrathat Doi Khao Kwai  המקום מרשים ביותר, המבנה מצופה בפסיפס מנצנץ ומוקף פסלים של דמויות מיתולוגיות, אבל מה שהכי מיוחד ומרשים זה הנוף והשקט. למי שמטייל בצ’יאנג ראי, מומלץ ביותר.

משם המשכנו לפאי. באופן מפתיע כדי להגיע לפאי צריך לחזור את כל הדרך המפותלת לצ’יאנג מאי ורק אז להמשיך לכיוון פאי. בין צ’יאנג ראי לפאי יש בסך הכל 320 ק”מ על פי ה GPS אבל נתון נוסף זה שמדובר על קצת פחות מ 6 שעות נסיעה. לא הגיוני, נכון?

אחרי כמעט 3 שעות עברנו את צ’יאנג מאי אבל הסיוט האמיתי עוד לפנינו.

לפי מידע באינטרנט הכביש לפאי כולל 762 פניות, חלקן חדות מאוד, חלקם עיקולים וחלקן כמעט פניות פרסה. אני לא יודעת מי היה כל כך משועמם לספור את הפניות אבל אנחנו נשברנו אחרי 50. ה GPS  הבטיח שאת ה 150 ק”מ שנותרו אנחנו נעבור תוך 3 שעות!!! כל כך רציתי להאמין שהמכשיר טועה כי על הדברים האלה אף אחד לא מספר, כולם מדברים על הדרך הקשה, על הרבה פניות והמון בתי קפה בדרך, אבל אף אחד לא מספר שאת ה 70 ק”מ האחרונים (שווה ערך למרחק בין הגשר של פוקט לרוואי) אתם תעשו בקצב של 25-30 קמ”ש תוך כדי פניות של מתקן אנקונדה בפארק שעשועים וילדים צמודים לשקית הקאה.

בדרך עצרנו באטרקציה המקומית, בית קפה מכשפות נחמד אך לא מעבר. 

עייפים, מותשים ומתוסכלים נכנסנו לפאי. ציפיתי לעיירה פסטורלית עם נופים מטריפים ובתי עץ צבעוניים. ממש כך! זה מה שקראתי ושמעתי על המקום. בפועל, היו עוד סיבובים ועיקולים, דרכי אפר והרבה בתי עסק סגורים. 

בינתיים לא התרשמנו. מקווה שמחר, אחרי מנוחה טובה, הכל יראה אחרת וסוף סוף נראה למה כולם כל כך אוהבים את העיירה שכוחת האל הזאת.