המטבח התאילנדי

שנים לפני שהגעתי לתאילנד שמעתי סיפורים על פאד תאי ובננה “לוטי”, כל מי שחזר מהטיול במזרח הבטיח שאלו המנות הכי טובות, הכי טעימות והכי תאילנדיות, כמובן תוך כדי אנחה וליטוף הבטן. היה ברור לי שאלו המנות שחייבים לטעום כשמטיילים בממלכה. אלא כשהגעתי לתאילנד בטיול הראשון שלי, לא הצלחתי להתחבר לדוכני האוכל ברחוב, וכך יצא שאכלתי בעיקר במסעדות עם תפריט מערבי או במסעדות ישראליות.

באופן מפתיע, את האוכל התאילנדי טעמתי לראשונה דווקא כשגרתי בסין, במקום הכי מפורסם באזור מגורינו, שבכל צהריים מגיש אוכל על טהרת המטבח התאילנדי ובכל לילה מריץ את המסיבות הכי טובות בעיר. שם טעמתי לראשונה את מרק הטום יאם הכי טעים בעולם ובאותו הרגע החלה הסקרנות שלי לגבי המטבח התאילנדי, מה שהוביל אותי ללמוד את סודות המטבח הנפלא הזה.

כדי שלא תחזרו על הטעות שלי ותעזבו את תאילנד בלי לטעום לפחות פעם אחת ממגוון המאכלים העשיר של המטבח המקומי, החלטתי לכתוב סדרת פוסטים על המאכלים שחייבים לנסות. לסדרה זו אוסיף בהמשך מתכונים וסרטונים מהמטבחים השונים ברחבי המדינה.

תאילנד בעלת מזג האויר הטרופי, חופי הים הקסומים, טבע פראי וכמובן גן עדן לתיירים, מציעה הרפתקה קולינרית יחודית עם מגוון רחב של מנות מיוחדות וטעימות, כשבכל אזור/ פרובינציה יש את המאכלים המיוחדים שלה בהתאם לגידולים בסביבתה, מזג האויר, התרבות וההיסטוריה של המקום.

מי שקרא באתר שלי את הפוסטים תחת הקטגוריה סיאם ומתעניין בהיסטוריה של ממלכת תאילנד בוודאי יודע שהתרבות התאילנדית מושפעת גם מהמדינות הסמוכות לה, כמו הודו, מיאנמר, סין, אינדונזיה ומלזיה. לכן גם המטבח התאילנדי נראה חזותית מאד דומה לשאר מטבחי אסיה אך מבחינת הטעמים מאוד שונה. מה שבטוח זה ללא ספק המטבח החריף ביותר! בסולם סקוביל המדרג את הפלפלים צ’ילי בהתאם לרמת החריפות, הפלפל התאילנדי במקום טוב באמצע עם 50,000-100,000 יחידות סקוביל, התאילנדים אוכלים בממוצע 5-7 פלפלים במנה.

כמה עובדות מעניינות :

• כל המנות מכילות איזון מושלם של מתוק, מלוח, חמוץ וחריף – כך נמדדים טובי השפים התאילנדים.
• אורז תמיד נגיש ומוגש לשולחן, זה הלחם האסיאתי ומלווה כל מנה, ולמה לא בעצם? הלוא האורז התאילנדי נחשב לבין הטעימים בעולם וב 2017 דורג במקום הראשון ב TRT World Rice Conference
• התאילנדים אוכלים עם כף ומזלג, כשהמזלג משמש בעיקר כסכין והכף – כמזלג
• התאילנדים אוכלים המון וכשלא אוכלים אז חושבים על אוכל. לכן אתם תראו עגלות אוכל בכל מקום, בכל שעות היום עם מגוון עצום של מאכלים, גם אם מדובר בנקנקיית בשר חריפה בשבע בבוקר.
• כל טיול לתאילנד חייב לכלול גם טיול לשווקים, שם ניתן לראות את הגיוון הרב בדוכני האוכל ואף לטעום דברים מיוחדים ולפעמים קצת מוזרים, כמו ביצי צרעות, חרגולים, ג’וקים או עקרבים על שיפודים. המלצה חמה, תבחרו את השווקים שאינם מיועדים לתיירים.

אז מה לאכול? זאת הרשימה שלי, מאכלים שחייבים לנסות לפחות פעם אחת (או יותר)

בפוסטים כמובן ארחיב על כל מנה, אך כעת אתעכב על הטעות הנפוצה ביותר ולמה כתבתי “לוטי” עם גרשיים, למעשה התאילנדים פשוט לא מצליחים לבטא את האות “ר” לכן לנו זה נשמע כמו “ל” אך השם הנכון של המנה הוא “בננה רוטי”  כשרוטי זה סוג של פנקייק או בעצם דומה יותר למופלטה שמטגנים על פלטה חמה עם כמות נכבדה של מרגרינה, המילוי תמיד יהיה ביצה בתוספת בננה, נוטלה או גבינה עם ציפוי של חלב מרוכז ורוטב שוקולד שמוזגים בנדיבות. היום קוראים לזה פשוט פנקייק עם בננה/נוטלה וכו’, אז אל תשכחו לבקש מהמוכר בדוכן בננה “רוטי”