הטיול הראשון לקנצ'נבורי

כעבור מספר שנים, חזרנו שוב לקנצ'נבורי, אפשר לומר שממש במקרה. באותה תקופה נאלצנו להשאר בבנגקוק כדי לחדש את הויזות שלנו לסין ורצינו לשלב עם כמה ימים באיים. אלא שהתקופה היא חג המולד ולא ניתן היה למצוא אפילו לא כרטיס טיסה אחד לרפואה. לכן החלטנו לנסוע לקנצ'נבורי, הפעם עצמאית. באותו טיול גם הבנו כמה כיף ונכון זה לטייל לבד.

בפוסט הזה אני רוצה להתמקד בטיול המאורגן שעשינו ומדוע אנחנו מעדיפים לתכנן את הטיולים שלנו לבד.

הטיול החל מוקדם בבוקר, ב"כאוס המסודר" של התאילנדים. למה "כאוס מסודר"? כי הכל מרגיש כאילו נתפר בקצוות, לא ברור מי הולך לאן ומתי, אבל משום מה תוך כדי תנועה הכל מתיישר והופך לברור. בשעה 6 בבוקר נתבקשנו להתייצב בפתח הסוכנות, איתנו התייצבו עוד מספר רב של תרמילאים ולפי השיחות האקראיות וכמות האטובוסים והמיניבוסים הבנו שמגוון היעדים הוא רב.  בעודנו מחפשים למי לפנות, ניגשו אלינו זוג תאילנדים, "הודיעו" לנו שאנחנו לקנצ'נבורי והובילו אותנו למיניבוס. נסיעה של כשעתיים וחצי באוירה נינוחה, מזג אויר טוב ומיניבוס ראוי והגענו אל בית המלון, שם מיד לקחו אותנו אל החדר, ביקשו שאחרי שנתארגן מספר דקות נגיע לאזור המסעדה לארוחת בוקר ומשם מתחילים את הטיול.

מקדש הנמרים – עוד בטרם היה תחת חקירה של הרשויות, החל כסיפור יפה והתחיל בשנת 1999, כששומרי היערות מצאו גור נמרים פצוע והעבירו אותו למקדש לטיפול של הנזירים. המקום היה ידוע כמטפל ומשקם חיות שנפגעו מציידים ומבריחים. הזמן עבר ותוך 15 שנים במקדש כבר היו 148 נמרים. המקום משך אליו המון תיירים, הרווחים הרקיעו שחקים והמקדש שפעל באופן לא חוקי, שיגשג. בשנת 2016, אחרי המון תלונות, נעשתה ביקורת פתע במקדש  בו התגלו גורי נמרים קפואים, חלקי נמרים מוכנים למכירה ועוד. המקום נסגר, הנמרים נלקחו עם זאת 86 מהם מתו כי המערכת החיסונית שלהם הייתה חלשה מידי והם הוחזקו בתת תנאים במקדש.

על הביקור במקומות האלו אני ממש מצטערת ומאז את הטיולים שלנו אני מתכננת לבד, לומדת את המידע הנגיש באינטרנט ומעדיפה לשלם טיפה יותר יקר מאשר לקנות את הטיול המאורגן שמשום מה תמיד מתמקד באותם מקומות בלי התחשבות בהעדפות האישיות של המטייל.

על המקום שאני רוצה להמליץ עליו גיליתי במקרה, בשיטוטים באינטרנט. תדמיינו את התמונה הבאה: אתם מתעוררים בבוקר לצלילים מחצצרים של הפילים שהולכים לרחוץ בנהר, ממש מעבר לחלון שלכם. לאחר מכן, בארוחת הבוקר אתם יכולים לצפות בפילים מבלים על הגדה של הנהר, משתכשכים במים, זורקים על עצמם בוץ וסתם מחצצרים אחד לשני. מדהים, לא?

ממול לשמורה ומעבר לנהר יש ריזורט תאילנדי פשוט שנקרא טרי טרה רזורט (Tree Tara Resort) והוא ממוקם לא ממש בקנצ'נבורי אלה בסאי יוק, די קרוב לפארק הלאומי סאי יוק ופארק הלאומי ארוואן. הריזורט עצמו מאוד פשוט, בתים קטנים לאורך הגדה של הנהר, חדר אוכל בו מגישים ארוחות בוקר בסיסית, תה או קפה שחור וזהו. זה המקום שבאים אליו כדי להתחבר לטבע, בימים הרגילים כמעט ואי אפשר למצוא חדרים פנויים. לריזורט הזה נסענו בדיוק בשביל זה- להיות בטבע, להתעורר בבוקר ולראות את הפילים מסתובבים חופשי.

הפילים חיים ב Sai Yok Elephant Park פעם זה היה מחנה רכיבה אבל הם הסבו את המקום לשמורה. כאן אפשר להאכיל את הפילים או ללוות אותם אל הנהר. תסכימו שזה יותר כיף מלרכב על הפיל.

חשוב לציין שהמקום די מרוחק מהציליוויזציה אבל במרחק של כ 10 דקות הליכה בערבים נמצא שוק לילה מקומי, קצת אחריו יש את 7 ELEVEN ועיירה בה גרים מקומיים.

 חופשה במקום כזה לא דומה לטיול סטנדרטי, בו הכל נגיש וכולם מסביב דוברי אנגלית. אז לאוהבי הרפתקאות וטיול בסגנון טיפה שונה אני ממליצה לבקר בריזורט על גדת הנהר ולהתעורר לציוצי ציפורים וחצצרות של הפילים.

פורסם על ידי אליה וינברג

על חיי בתאילנד | מטיילת עם מצלמה וסיפור

השאר תגובה