פסטיבל הצמחונות

סיפור הרקע של הפסטיבל מתחיל בשנת 1825. באותה תקופה גרו בפוקט קהילה גדולה של סינים אשר עבדו במכרות הבדיל. בשנת 1825 כאמור תקפה מגפה קשה את הקהילה וגבתה קורבנות רבים. אומנים מלהקת אופרה סינית שהגיעו לסיבוב הופעות, קבעו כי המגיפה המשתוללת בקהילה היא תוצאה של אורח חיים לא בריא הכולל אכילת בשר, שתיית אלכוהול, זנות, אלימות מילולית, רמייה ואף רצח, כל אלו הרגיזו את האלים עד מאד והמגיפה היא העונש.

הלהקה לימדה את הקהילה לערוך טקסי טיהור, לוותר על הבשר ולבחור בצימחונות, לנהל חיי משפחה ראויים ולהתפלל בקביעות, ואכן המגיפה נעלמה כלעומת שבאה.

מאז בכל שנה , בערב של החודש ה9 לפי לוח שנה הסיני מציינים את פסטיבל הצימחונות. יומו הראשון של הפסטיבל מתחיל בערב , כשליד כל מקדש סיני מעמידים עמוד גבוה, דרכו תשעת האלים יורדים אל הארץ. ברחובות ניתן לראות מגוון של טקסים המלווים בריחות חזקים, עשן, תיפוף רועש ומצעדים. כל משתתפי הפסטיבל עוברים הכנה רוחנית וגופנית מספר שבועות לפני החג, הם אמורים להמנע משתיית אלכוהול, יחסי מין, לשון הרע וכמובן לאכול מאכלים צמחוניים בלבד.

במהלך הפסטיבל , אלו שהגיעו לדרגה רוחנית מאוד גבוהה הופכים ל MA SONG שליחי האלים, הם אלו שנכנסים לטראנס עמוק, דוקרים את הגוף, משפדים עצמם בחרבות וכידונים ומברכים את משתתפי הפסטיבל, בתי עסק ובתי מגורים.

במשך 9 ימים מקיימים תהלוכות, במהלכם תאילנדים ממוצא סיני שמים שולחנות עם מזון לאלים וה MA SONG מברכים אותם ואת כל הסובבים.

בכל ערב חוגגים בכל רחבי האי קבוצות של משתתפים שיכולים לשטוף את עצמם עם שמן רותח, ללכת על גחלים בוערות ולטפס על סולמות העשויים מלהבים (סכינים).כשהמטרה היא שהקזת הדם מטהרת. ביום האחרון מתקיימת התהלוכה הגדולה ביותר שחוצה את האי מצפון לדרום, היא תהלוכת הסגירה שבה נפרדים מהאלים עד השנה הבאה.

קיימות מספר השערות על אופי המגיפה, אך למעשה לא קיים כל ביסוס מדעי, חלק טוענים כי מדובר במגיפה הכולרה, חלק אומרים כי מלחים שהגיעו אל האי הדביקו את תושביו בצפדת ולכן אכילת הירקות גרמה למגיפה לדעוך.

ואולי היו אלו האלים שהכו בקהילה באותה מחלה לא מוכרת ולקחו אותה ברגע שאנשי הקהילה שינו את דרכם.