בתרבויות השונות והמגוונות באסיה, המוטיב המרכזי הוא מתן כבוד למבוגרים. ניתן לומר שהדבר נכון גם לתרבויות המערביות, אך דווקא בשנים האחרונות קיימת התחושה שהגבולות היטשטשו בעיקר במערכת החינוך המערבית. הפעם אספר על יום מיוחד הנקרא WAIKRU DAY במערכת החינוך התאילנדית. על מנת להבין את מהות ה WAI KRU צריך קודם להבין מה החשיבות של בתי הספר והמורים בתרבות התאילנדית וכיצד הם תופסים מקומם בעיצוב דמותו של הילד.
ברוב המשפחות התאילנדיות, ההורים עסוקים בפרנסת הבית הכולל את הוריהם המבוגרים וכמובן ילדיהם לכן “נטל” החינוך, הטמעת המסורת, הקנית הידע והמשמעת מוטל על בתי הספר ועל המורים עצמם. עיצוב דמותו של הילד תלויה בעיקר בחוויות אותן רכש בבית הספר, הידע שהועבר אליו מהמורים וכמובן המשמעת ומתן הכבוד למבוגרים.
WAI KRU DAY נחגג בכל רחבי תאילנד בשבועות הראשונים של תחילת הלימודים. אין תאריך קבוע וכל בית ספר קובע את התאריך הרלוונטי כל עוד הטקס נערך בימי חמישי בלבד. יום חמישי נתפס באמונה התאית כיום טוב לטקס מסוג זה יאמרו רבים אך כנראה מדובר במסורת שהשתרשה. אז מה משמעות המלים WAI KRU ?
וואי (Wai) – סימן ברכה מקובל אצל תאילנדים, כשמצמידים שתי כפות ידיים אחת לשנייה באזור החזה, מתחת לסנטר או לאף, בהתאם למעמד של האדם שמברכים.
קרו (KRU) – מורה, מדריך, אדם במעמד גבוה יותר או אדם מבוגר בגיל.
הטקס מתחיל כשכלל התלמידים עומדים בזמן שהמורים והמנהלים נכנסים לחדר ותופסים את מקומם בהתאם לתפקידם, מהמרכז מנהל בית הספר ולצדדים מנהלי שכבה, מורים מקצועיים, מורי כיתה ומורים מחליפים.
התלמידים שרים את השיר המסורתי WAI KRU ומתיישבים במקומם.
מנהל בית הספר מדליק קטורת, מודה לאלים (המזוזה התאילנדית) ומבקש ברכה לשנה טובה.
לאחר מכן תלמדי בית הספר נשבעים למלך, לאומה ולמסורת והדת, כמו כן מתחייבים לשמור על חוקי בית הספר ולהשקיע כמיטב מרצם ללמוד ולהצליח.
החלק השלישי בטקס היא חלוקת הפרחים מנציגי כל שכבה, בן ובת למנהל השכבה.
הפרחים שמקובל להביא לטקס ה WAI KRU הם:
Dok Ma Khue Eggplant Flower מבנה הפרח דומה לקידה ולכן מסמל כבוד
Ya Praek Bermuda Grass מסמל סבלנות, התמדה וגמישות כמו העשב
Dok Kem The Ixora Flower צמח שבשפה התאילנדית יש משמעות נוספת “מחט” ובעצם מסמל שהתלמיד יהיה חד כמו מחט.
ואחרון חביב, אמנם לא פרח Popped Rice Khao Tok דמוי פופקורן עשוי מאורז ומסמל אחדות ומשמעת כמו האורז המתפוצץ ביחד בסיר.
מסירת הפרחים מתבצעת בתנוחת Benchangkhapradit krap , תנוחה זו היא בעצם בין שכיבה לכריעה בפני מנהל השכבה כשהמטרה להיות בגובה כפות רגלי המנהל ולהאדיר את מתן הכבוד של התלמידים למנהלים.
לאחר מכן כל תלמיד יכול לגשת באופן חופשי למורים שלו ולמסור להם פרחים תוך כריעה או הרכנת ראש ומיזוג כפות הידיים WAI
בעיניים מערביות, יהיו כאלו שימצאו את הטקס כבעייתי או אף משפיל מכיוון שהילד מחויב להתמסר ללא עוררין למוריו ומנהלי בית הספר, לפעול על פי הנהלים ובעצם מרכין את ראשו וכבודו בפניהם. אך לא כך בתרבות המזרח, כאן ההבנה היא שהמורה מתחייב לעבוד קשה ומסביב לשעון על מנת להביא את תלמידיו להשגים, ללוות אותם ולהקנות להם ידע ומשמעת, להיות אוזן קשבת ובעצם הורה חליפי בהעדרות ההורה. לא אכנס להשוואות ברמת הלימוד והחומר הנלמד בין המזרח והמערב, אך אולי בנושא “כבד את מוריך” למערכת החינוך המערבית יש מהיכן ללמוד.
