נאקון סי טאמאראט

לעיר נאקון סי טאמאראט (Nakhon Si Thammarat) יש את כל הנדרש כדי להיות יעד אטרקטיבי לתיירות בינלאומית, עם זאת מעטים התיירים הבוחרים להוסיף את העיר לרשימת הטיולים שלהם. לעומת זאת תיירות הפנים משגשגת והתאילנדים מגיעים בהמוניהם, לכן האטרקציות, בתי המלון והמסעדות מותאמות לתייר המקומי.

אנחנו הגענו לאזור ממש במקרה , במסגרת אליפות כדורגל בה השתתף בני הצעיר-אדם.

נאקון סי טאמאראט (Nakhon Si Thammarat ) היא העיר השנייה בגודלה בדרום תאילנד, אחת הערים העתיקות ביותר בממלכה, רוויה בבודהיזם, היסטוריה ומטבח נהדר.

האזכורים הראשונים של העיר הזו מתוארכים לשנת 775, אז נקראה ליגור (Ligor) , ומאוחר יותר, במאה ה -13, לכבוד המלך החדש, שם העיר שונה ל Nakhon Si Thammarat, ופירושו "ממלכת המלך הטוב".

נאקון סי טאמאראט מכונה גם "เมืองพระ" או "עיר הנזירים", היא הבירה הדתית ומרכז העלייה לרגל וכנראה אחת הסיבות לתיירות פנים אינטנסיבית. אחד הפסטיבלים החשובים Makha Bucha מתקיים בסוף פברואר -תחילת מרץ אז העיר קולטת המוני תיירים מכל רחבי תאילנד.⠀

בעיר פזורים המון מקדשים, ישנים וחדשים כאחד. וואט מהאתט הוא המעניין והחשוב ביותר מכיוון ששרידי הבודהה נשמרים בצ'די מוזהב ענק. על פי הכרוניקה, הם הובאו על ידי נסיך ונסיכה מסרי לנקה. ולציפוי השתמשו ב 600 קילוגרם נייר זהב!

מכיוון וזה יעד פופולרי בקרב תיירות הפנים כל התשתיות מותאמות לטעם המקומי. אין מסעדות עם אוכל מערבי או מלונות פאר, אך כן ניתן למצוא מרכז קניות מודרני, פארק גדול עם גן שעשועים וגן חיות חינמי, בסיס צבאי ענק, שאדם ביקר בו עם חבריו. אגב, תייר זר לא יכול לבקר בבסיס הצבאי סתם כך , הפריבילגיה נשמרת למקומיים וחברים שלהם.

נאקון סי טאמאראט גם מולדת של תאטרון הצללים, אומנות עתיקת יומין שהגיעה לתאילנד מהודו. סוצ'ארט סובסין (Suchart Subsin) -אומן מפורסם, שהופיע בכל רחבי תאילנד ואירופה, זכה להופיע מול המלך מספר פעמים, התחיל כנער צעיר , בן 14, למד ליצור את הבובות מעור בופלו, לדבב וגם להמציא את הסיפור תוך כדי ההצגה.

היום ביתו של סוצ'ארט סובסין פתח את הדלתות וחלק מהמבנה הפך למוזיאון בו אפשר לבקר ,בחינם, ללמוד על ההיסטוריה של התאטרון, לנסות ולהכין את הבובה או לראות הצגה (בתשלום סמלי). אם קצת מזל ותזמון נכון, אפשר אפילו לפגוש את האומן עצמו, הרי המשפחה עדיין גרה בבית.

כפי שציינתי, העיר עצמה די שגרתית, לא מותאמת לתייר הבינלאומי ובכל זאת סביב העיר יש המון בתי מלון- בוטיקים, עם נופים מרהיבים לטבע פראי, בתי קפה מיוחדים , טרקים לתוך הגונגל או לאורך הנהר ועד לים.

מקנום גם יוצאים טיולים לים הפתוח, לראות דולפינים ורודים. רק תזכרו שהדולפינים לא ממתינים לבואכם ויכול להיות שתחזרו בידיים ריקות. הזמן הכי מוצלח לביקור מיוני עד אוגוסט.

בנוסף , נסיעה קצרה ממרכז העיר נמצא כפר שזכה לאוויר הכי נקי בתאילנד. קיריוונג ( kiriwong village) – כפר בעל יופי עוצר נשימה עם מפלים, עצי פרי ( אוגוסט עד אוקטובר אפשר להשתתף בקטיף ) והמון אומנים, שיוצרים סבונים טבעיים או מציירים על חולצות (batik) . כפר עם אוירה מאוד מיוחדת והצצה לחיי היומיום של אכרים פשוטים. אפשר להשכיר אופניים ולטייל בכפר, לטבול בנהר ולהנות מהאוירה הפסטורלית ולנשום בכיף את האוויר הכי נקי שיש.

לדעתי אזור זה בהחלט שווה ביקור של כמה ימים , אך מכיוון ותיירות חוץ כאן לא מפותחת אני ממש ממליצה להשכיר רכב ולטייל עצמאית.

פורסם על ידי אליה וינברג

על חיי בתאילנד | מטיילת עם מצלמה וסיפור

השאר תגובה