בזמן שבתי הספר הפרטיים בתאילנד יוצאים לחופשת חג המולד. החלטנו שזה הזמן הטוב ביותר לכל המשפחה לצאת למסע מהדרום לצפון וחזרה. זאת לאחר חודשים רבים של הגבלות וסגרים ברחבי הממלכה.
פתח דבר
לפני שנתיים יצאנו לרוד טריפ הראשון שלנו לצפון תאילנד והתאהבנו. תמיד ידענו שנחזור שוב.
מבחינתי, חווית הטיול מתחילה כבר בשלב התכנון, החל מאיסוף המידע, קריאה של חומר מאתרים ובלוגרים אחרים, בניית המסלול, בחירת בתי מלון ואטרקציות.
את הטיול שאליו אנו יוצאים, התחלתי לתכנן די מזמן, בערך יום לאחר שחזרנו מהטיול הקודם. על אף הקורונה והמגבלות השונות שהוטלו על ערים אדומות, הטיול עדיין היה מאד ממשי, אלא שבעיה ביורוקרטית שנוצרה, הכניסה אותנו לסיטאוציה בה עד שלשום לא ידענו אם הטיול ייצא לפועל או לא. כמובן שתמיד יש תקלות של הרגע האחרון אבל התגברנו על כולן והנה יצאנו לדרך.
בהקדמה זו אספר קצת על המסלול ועל התכנון. לרשותנו בדיוק שבועיים, חופשת חג המולד של הילדים מבית הספר ולכן יהיה עמוס, אינטנסיבי ומאד מאתגר.
יש שיגידו שהמסלול מזכיר במקצת טירונות אבל לנו זה מתאים.
כל יום ביעד אחר, כל יום חוויה חדשה שמתחילה בנסיעה ומסתיימת אחרי שפע אטרקציות, בבית מלון בעיר חדשה. לנו, אופי הטיול הזה מאד מתאים. כשאנחנו מחפשים לנוח אנחנו נוסעים לעשות בטן גב באיים, אך צפון תאילנד מיועדת לטיול אקטיבי ובנוסף ברוב היעדים כבר ביקרנו בעבר ואין טעם לחזור על אותן האטרקציות.
המטרה העיקרית של הטיול הנוכחי זה צ’יאנג ראי ומשולש הזהב, העיירה הציורית פאי, אזור קאו קו וכמובן בנגקוק. אלו גם היעדים בהם נתעכב יותר מיום.
הרעיון הראשוני היה לבנות את המסלול ולהתקדם לפי הקצב שלנו, במקומות אחדים נתעכב ובאחרים נעביר רק לילה אחד, אך כשהתחלתי לבדוק את המלונות, להפתעתי הרבה גיליתי שהריזורטים בהם תכננתי לעצור, נמצאים כבר בתפוסה מלאה עד סוף ינואר!!!! התחושה היא שצפון תאילנד התאוששה ויש המון תיירות פנים. מצד אחד זה משמח וטוב לדעת שלא נטייל ברחובות שוממים ועם זאת, גם מאכזב ומתסכל. נהרות של דמעות נשפכו ביומיים האחרונים כשמלון אחר מלון מתבטל. כל כך רציתי לבקר ביעדים מסויימים וההבנה שזה בלתי אפשרי שברה אותי.
אבל המחשבה להישאר בבית או לשנות את המסלול לאיים שברה אותי עוד יותר. לכן שינינו את המסלול לצפון שוב, עשיתי בוקינג למלון הראשון וקבעתי עובדה- אנחנו נטייל ויהיה כיף! לקחנו את הכלבה ליום ניסיון בריזורט לכלבים. כן, כן, גם בתאילנד יש ריזורטים לחיות והם מצויינים. בדרך כלל בעלי החיים שלנו , 2 כלבים ו 2 חתולים, נשארים בבית. אבל בשנתיים האחרונות יש לנו שכנים מאוד לא נעימים שכל הזמן מחפשים את הכלבה הגדולה שלנו רובי, ואנחנו פשוט חוששים שיעשו לה משהו כשלא נהיה כאן. גם זו הייתה נקודה חשובה. אם רובי לא תסתדר בריזורט לא נוכל לצאת לחופשה כל כך ארוכה. אבל טומי, הבעלים של הריזורט, ממש מקצועי ומקסים. הבחירה בו ובריזורט נבעה מכך שלא היה שום סיכוי שאסכים שרובי תשב בכלוב במשך שבועיים, ההכרח מבחינתי שהיא תהיה חופשייה לגמרי ובחברת כלבים אחרים. לגבי בעלי החיים הקטנים שבבית, להם יש את העוזרת שתדאג, תאכיל ותשחק איתם.
חזרה לטיול, אני מתכננת לעלות כל יום פוסט עידכונים על האזורים בהם נבקר, קצת לספר על הדרך, המלצות על אטרקציות וכמובן מסעדות ובתי מלון.
אז Godspeed
שלכם אליה