צ’אנג ראי

העיר צ’אנג ראי נוסדה בשנת 1262 על ידי המלך מנגראי והפכה לעיר הבירה של שושלת מנגראי. “צ’אנג” בתאילנדית פירושה “עיר” וכך צ’אנג ראי היא העיר ראי. צ’אנג ראי שוכנת על גדות הנהר קוק, יובל של המקונג, בין רכס דאן לאו בצפון לבין רכס פי פאן נאם בדרום. העיר נכבשה על ידי בורמה ונשארה תחת שלטון בורמזי במשך מאות שנים עד שבשנת 1786 הוגדרה צ’אנג ראי כפרבר של צ’אנג מאי. בשנת 1899 סיאם (תאילנד) סיפחה את צ’יאנג מאי וצ’אנג ראי הוכרזה כפרובינציה של תאילנד בשנת 1933. אוכלוסיית העיר מונה 69,888 תושבים (2012).